ביום 18.5.2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה. הדיונים סביב הצעת החוק התנהלו רובם ככולם מנקודת מבטו של העובד, אך מה לגבי המעסיק? כיצד על המעסיק להתמודד עם עובד או מנהל המתעמר בעובדיו או בחבריו לעבודה?
בדברי ההסבר להצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה נכתב כי "המתעמר יכול להיות, בין השאר, ממונה בעבודה או עמית לעבודה או לקוח או ספק", ולגבי סעיף 4 בהצעה הקובע את הכלל כי לא יתעמר אדם בזולתו במסגרת עבודה נכתב "בסעיף זה מעוגן האיסור הכללי על התעמרות במסגרת עבודה. האיסור חל על כל אדם כלפי כל אדם במסגרת עבודה".
אמנם כיום מדובר עדיין רק בהצעת חוק, אך מהפסיקה האחרונה של בתי הדין לעבודה נראה כי הם כבר פוסקים ברוח הצעת החוק וחורטים על דגלם את האיסור בדבר "העסקה פוגענית". כך, בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 31.5.2016, קבע בית הדין כי העובד אשר הועסק במעון ראש הממשלה היה נתון להעסקה פוגענית במשך תקופת עבודתו שם, אשר באה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, ודרישות מוגזמות ובלתי סבירות. בהתאם לקביעה זו אף פסק בית הדין כי העובד זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 75,000 ₪.
חשוב מכך – בית הדין קבע כי למרות שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית בלבד וטרם נכנסה לתוקף, הרי שבית הדין מוסמך לדון ביחסי העבודה בין העובד למעסיק מכוח הסכם העבודה שבין הצדדים, המחייב את המעסיק לשמור על כבודם של העובדים ועל סביבת העבודה שלהם. כך נאמר בפסק הדין:
"…על המעסיק מוטלת החובה מכוח ההתקשרות החוזית בין הצדדים לדאוג לרווחתם של עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות. חובה זו נובעת כאמור מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור… עילה חוזית זו מקנה לבית הדין אף סמכות לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש למי שמעסיקו אינו מקפיד על כבודו כאדם וכעובד ועל סביבת עבודה מכובדת ומכבדת."
מכאן, שעל אף שהצעת החוק הינה עדיין רק בגדר הצעת חוק, מעסיקים עלולים להיות חשופים לתביעות מצד עובדים הטוענים להתעמרות בעבודה או להעסקה פוגענית – ובכך גם לתשלום סכומים לא מבוטלים במידה ולא סיפקו לעובדיהם את סביבת העבודה המוגנת אותה התחייבו לספק במסגרת הסכם העבודה בין הצדדים.
