פרויקט התחדשות עירונית בפריסה ארצית של מידע כנסים מגיע ללב המטרופולין הגדול במדינה, כאשר כנס התחדשות בתל אביב בנושא פינוי בינוי ותמ"א 38 יערך ב-18.4 באודיטוריום סמולרש, אוניברסיטת ת"א.
בכנס צפויים להיפגש יזמים ובעלי מקצוע מתחום הנדל"ן עם מקבלי החלטות בעירייה לסדרה של דיונים והרצאות, חלקן בנושא תכנית הרבעים של העיר שאושרה בנובמבר האחרון לאחר חודשים רבים של התנגדויות ועיכובים.
שלוש ארבע ולעבודה
תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים, מצפון העיר לדרומה. לחלוקה לרבעים משמעות רבה בכל הקשור לטיפולה של הרשות המקומית בענייני הפנים של העיר ובתכנון והוצאה לפועל של תכניות מתאר למיניהן.
במרכז העיר, התחום בין חוף הים במערב, נתיבי איילון במזרח, נחל הירקון בצפון ודרך יפו-אילת בדרום, נכללים ארבעה רבעים (3-6). תכנית הרבעים השנויה במחלוקת עוסקת בעיקר ברבעים 3 ו-4 של העיר, בהם מתגוררים כ-26% מתושביה (99 אלף בקירוב).
ברובע 3, המוכר גם כצפון הישן, נכלל רוב השטח שנבנה בשנות ה-30 וה-40 במסגרת תכנית גדס לפיתוח העיר, וכן חלקו הארי של השטח עליו הוכרז כ"עיר הלבנה" ע"פ הגדרות ארגון אונסק"ו. רובע 4 מתאפיין בבינוי אקלקטי ומגוון וכולל את השכונות שנבנו לאחר קום המדינה, את המושבה הטמפלרית שרונה ומספר גדול של מבני ציבור מרכזיים כגון בי"ח איכילוב, מוזיאון ת"א ובית המפשט המחוזי.
זה לא היה פשוט אבל עכשיו היא מאושרת
מאז הכרזת אונסק"ו על חלק משטחי העיר כאתר מורשת עולמי ואזורים לשימור (העיר הלבנה) בשנת 2003, זכויות הבנייה של בעלי הנכסים באזורים הללו שונות מאלו הקיימות במקומות אחרים בעיר.
לאחר תהליך ממושך אישרה בחודש נובמבר האחרון ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה בראשות עו"ד משה גולן את תכנית הרבעים 3 ו-4 בת"א – הכוללים בשטחם חלק ניכר מהשטחים המוכרזים – העוסקת במבני מגורים שלא הוגדרו כמבנים לשימור, ומטרתה להסדיר ולהבהיר את זכויותיהם של בעלי הנכסים לפיתוח והתחדשות למול צרכיו המיוחדים של האזור.
התכנית שנועדה להחליף תכניות קיימות מביאה בחשבון את מדיניות התכנון העירונית לחיזוק מבנים בהתאם לתמ"א 38 ואת ההוראות הנובעות מהכרזת אונסק"ו, ומסדירה את הזכויות לבניה חדשה ותוספת בניה לבניינים קיימים. בין מטרותיה המוצהרות: לקדם התחדשות עירונית, לחזק מבנים מפני רעידות אדמה ולפשט תהליכי רישוי.
