סגור

נתקלים בבעיות בתצוגת האתר? נסו לפתוח אותו בדפדפן כרום

כללי
מאמרים

השווקים הפיננסיים לקראת 2017: מה למדנו ב-2016 על המבנה הראוי של תיק ההשקעות

2016 יצרה לא מעט תעתועים בשווקים, כשאחרון שבהם (נכון לתחילת דצמבר) הוא הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב והתגובה המפתיעה של שוקי ההון. בעוד שרוב החזאים צפו שניצחון אפשרי שלו יובל לצניחה במניות וירידת תשואות, התגובה היתה בדיוק הפוכה.

זו לא היתה ההפתעה היחידה במהלך השנה החולפת. 2016 התחילה בצלילה של מחירי הנפט שלוותה מאז פברואר בתיקון חד בעליות מרשימות שמחקו את קוב ההפסדים באפיקי השקעה שונים. באמצע השנה (יוני) היה לנו את הBrexit המאיים, שאחרי שלושה ימים של הלם וירידות חדות הוא התחלף בתיקון אגרסיבי בשוקי המניות והאג"ח. משאל העם באיטליה בתחילת דצמבר הפתיע משום שהתוצאות שלו היו שהשוק נערך לתוצאה הזו מראש (עשויות להיות למשאל השפעות בהמשך הדרך, למשל אם יוקדמו הבחירות באיטליה).

ואולם 2016 אינה ייחודית, הריביות האפסיות בשווקים המפותחים (כולל בישראל) ותשואות האג"ח הנמוכות בהשוואה למה שהתרגלנו אליו כבר סובבים אותנו מזה כמה שנים וזו בדיוק הסיבה המרכזית לתנודתיות החדה שאנו חווים מדי שנה וברוב המקרים אפילו כמה פעמים בשנה.  כך היה גם ב-2015 שהתחילה ברווחי ענק באפיק הממשלתי בכל העולם עד לסוף אפריל, כשאר ירידות חדות במאי ויוני מחרו את רוב התשואה. התיקון בשווקים שהחל לאחר מכן באותה שנה התהפך שוב בספטמבר, בעקבות חולשה בכלכלה הסינית. התנודתיות הזו מלמדת כי כיום קשה יותר מבעבר לנהל תיק השקעות, בעיקר בשל הצורך לבצע שינויים מהירים או לעתים דווקא להיצמד להשקעה מתוך אמונה כי הירידה בשוויה זמנית.

בעולם של כסף זול, אחת מהנחות העבודה החשובות ביותר היא לגבי הריבית. כמו שהדברים נראים לאמצע נובמבר הריבית בארה"ב צפויה לעלות באמצע חודש דצמבר – וזה יהיה כנראה השוק המפותח היחיד שבו תועלה הריבית בחודשים הקרובים. קצת עליית הריבית צפוי עדיין להיות איטי, למרות שעליית התשואות באג"ח הממשלתי האמריקאי מאז הבחירות מרמזת שהוא יהיה יותר מהיר מכפי שצפו לפניהן (עדיין צופים עלייה אחת ב-2016 ועוד אחת או שתיים ב-2017).

להנחת הריבית יש משקל גדול, במיוחד אחרי עליית התשואות באחרונה. השוק מגלם עליית ריבית הדרגתית, כך שייתכן שעלייתה בפועל לא תוביל לקפיצת תשואות נוספות, או שלפחות היא תהיה איטית כך שהתשואה השוטפת תהיה גבוהה יותר – ותצדיק חשיפה לאג"חים לא רק במח"מים קצרים.

לפי שעה נתוני המקרו בארה"ב תומכים בעליית ריבית, עם אינפלציה שמתקדמת ליעד (אינפלציית הליבה עלתה ב-2.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר והאינפלציה המלאה עלתה ב1.6%), ציפיות אינפלציה שמזנקות בשבועות האחרונים בעיקר על רקע ציפייה למדיניות פיסקאלית מרחיבה (בעיקר השקעות הענק שמתכנן טראמפ בתשתיות), האבטלה נשארת נמוכה (4.9%) והצמיחה טובה (2.8%).

הנחה נוספת, הרלוונטית לכל העולם, היא שעליית התשואות החזירה אטרקציות לשוק האג"ח, אך לאור התנודתיות של שוק זה ובמטרה להגדיל את תוחלת התשואה האפשרית, סביר שמשקיעים ימשיכו להגדיל את הרכיב המנייתי.

במקביל להתחזקות הצפיות לעליית ריבית בארה"ב, בשבועות האחרונים אנו עדים להתחזקות מחודשת של הדולר בעולם.

התחזקות כזו פוגעת ביצואניות הגדולות בארה"ב וחברות הבינלאומיות הגדולות (זו למשל היתה הסיבה לביצועי החסר של שוק המניות האמריקאי באוקטובר). האם זה אומר שב-2017 כדאי יהיה להגדיל חשיפה למניות בשווקים כמו אירופה ויפן? מנגד, האם ביצועי היתר של השוק האמריקאי מאז הבחירות מרמזים כי עדיף להתמקד בו?

נכון לעכשיו, להערכתנו העדיפות נשארת לשוק האמריקאי. באירופה השנה הקרובה צפויה להיות עמוסת אירועים ברמה הפוליטית- שצפויים להשפיע על השווקים. אחרי המשאל באיטליה צפויות בשנה הקרובה בחירות בצרפת, גרמניה והולנד. במרץ 2017 גם אמורה להסתיים תוכנית ההרחבה הכמותית הנוכחית, אם כי דברים ש/אמר האחרונה נגיד הבנק המרכזי האירופי הבנק צפוי להמשיך אותה, אולי בשינויים מסוימים. גם ביפן נמשכת ההרחבה הכמותית בקצב שיא, אך בשלב זה עדיין לא רואים פירות משמעותיים למדיניות הזו.

מה עושים?

אחר הלקחים המרכזיים ש-2016 לימדה את המשקיעים הוא שהמשתנה המרכזי בתיק ההשקעות הוא לא כמות חשיפה לנכסי סיכון אלא איכותם. כלומר, השיקול המרכזי הוא לא לבחור רק את מבנה התיק אלא מי הנכסים. לדוגמה, אם בחרנו בחשיפה של עד 10% מניות אבל השקענו את עולה באירופה, הפסדנו 1%-10% מתחילת השנה, בעוד שאם היינו משקיעים בארה"ב היינו מרוויחים מעל 6% (אפילו בהנחה שאנחנו לא ממש בוחרים את המניות באופן פרטני אלא משקיעים במדדים מרכזיים כמו S&P500 בארה"ב או יורוסטוקס 50 באירופה).

מאחר שאיש אינו יכול לחזות את התנהגות השווקים, הרי שבסיטואציה כזו החשיבות של מערך מחקר גדול מקבלת משנה תוקף והודות לו גם בחירת האג"חים או המניות. מחקר טוב עשוי להיות גורם מרכזי לפער בין תשואה חיובית בתיק לתשואה שלילית בשנה כמו 2016 וכמו שנראה כעת גם ב-2017.

לקח מרכזי אחר שלמדנו השנה הוא שבתיק מגוון, שום נכס אינו מוקצה. לנוכח הגבוליות של השווקים והתנודתיות שלהם, לא מעט פעמים אנו עדים לכך שהמחירים של נכסים עולים במהירות ועד שהמשקיע הממוצע שם לכך לב- העליות ממצות עצמן. ראינו זאת למשל אחרי ה-Brexit, כאשר אחרי 4 ימי ירידות מהחדות אי פעם בשוקי המניות, הגיעו ימים ספורים של תיקון אגרסיבי שהחזירו חלק מהמדדים לרמות גבוהות מכפי שהיו לפני כן. דוגמה אחרת היא צניחת מחירי הנפט שנבלמה באמצע פברואר והוחלפה בעלייה מהירה של הנוזל השחור.

בתחילת השנה היה זה הזהב שזינק במעל 20%. לפיכך, תיק השקעות הבנוי נכון אמור לכלול פיזור בין סוגים שונים של נכסים, שלא מעט פעמים אין ביניהם מתאם כך עלייה במחיר של אחד עשויה לחפות על ירידה במחיר של אחר- ויחד כולם יוצרים תיק השקעות העשוי להניב תשואה מעניינת.

 

למידע נוסף הראל ביטוח ופיננסים

 

לכותב יאיר מנדלסון, מנהל מחקר בהראל פיננסים, אין עניין אישי בסקירה הכלכלית. אפיקי ההשקעה ו/או ניירות הערך הנזכרים בעבודה זו עלולים שלא להתאים לכל משקיע. אין לראות בעבודה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. סקירה זו מתבססת על מידע פומבי גלוי וכן על מקורות מידע הנחשבים בעיני החברה כאמינים. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתנו במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בסקירה זו עשוי להניב רווחים.