סגור

נתקלים בבעיות בתצוגת האתר? נסו לפתוח אותו בדפדפן כרום

ניהול
מאמרים

מתקדמות, אבל לאט

התיאטרון הקאמרי בת"א אירח ב-24.2 את ועידת ישראל ה-2 לנשים ועסקים של מידע כנסים, ועידה שהתמקדה במודלים חדשים לניהול הקריירה ובנשים יזמיות בתחום ה-SMB. נשאלת השאלה – על מה אנחנו מדברות כשאנחנו אומרות "נשים יזמיות"? "נשים מנהלות"? מה המצב בישראל מבחינת מספרים? והיכן אנו עומדות ביחס לעולם?

לפי הנתונים היבשים, 20% מהעסקים בישראל נמצאים בבעלותן של נשים. על פניו, נתון מעודד – חמישית זה לא הרבה, אבל זה בהחלט מספר לא מבוטל. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נכנסות לעומקם של הדברים: ע"פ מנכ"לית קואליציית נשים לצדק תעסוקתי, שלי דביר, כאשר בוחנים מהו מספר העסקים בבעלות בלעדית של אישה, ללא בן זוג וללא עסקים בבעלות משפחתית, המספר צונח ל-4% בלבד (!). לשם השוואה, באירופה מדובר על 10% ובארה"ב – על 29 אחוזים.

בעוד שבמגזר הציבורי ניתן לזהות התקדמות מסוימת, גם אם בזחילה – בכנסת הנוכחית 27% נשים (בדומה לבריטניה וגבוה מהקונגרס והסנאט האמריקאים) ועל כס המשפט ישבו בסוף שנת 2012 52% נשים (עליה של 7% תוך 10 שנים) – במגזר הפרטי שוויון מגדרי הוא עדיין בגדר חלום רחוק. ובכל זאת, ניתן למצוא מספר נתונים מעודדים כאשר בוחנים לעומק את מצבן של נשים בעמדות ניהול במשק הישראלי – בעיקר כאשר עושים זאת למול המצב הקיים בעולם המערבי בכלל.

על פי מחקר של משרד הכלכלה שפורסם באפריל 2014, בהשוואה למדינות החברות בארגון ה-OECD ולמדינות ה-G8, בשילוב כלל המדדים הנוגעים לשוויון מגדרי בשוק העבודה דורגה ישראל במקום ה-17 מבין 35 מדינות. שיעור המנהלות מכלל המנהלים עמד באותה שנה על כ-33%, מעט גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, וכמעט זהה לחלוטין לזה של החברות ב-G8. בישראל מכהנות 6 מנכ"ליות בלבד של חברות הנסחרות כחלק ממדד ת"א 100, בדומה לבריטניה – שם ניתן למצוא 5 מנכ"ליות של חברות ממדד FTSE100 (פחות ממספר המנכ"לים בשם דיוויד).

מצבן הנוכחי של הנשים היזמיות והנשים המנהלות בעולם המערבי רחוק מלהיות מספק; כאשר בתפקידי ניהול זוטר משמשות 37% נשים ובתפקידי הניהול הבכירים ביותר (C-Suite) משמשות 17% בלבד, ברור שלנשות ישראל והעולם המערבי נותרה עוד דרך ארוכה לעבר עתיד טוב ומאוזן יותר. עלינו לעשות זאת יד ביד, עם נטוורקינג איכותי ויצירת שת"פ נשיים שייקחו אותנו רחוק עוד יותר.

הנתונים באדיבות חברת ADKIT